קריוקי בבית – מותר? הכל על חוק הרעש בסביבת מגורים בישראל

 מסיבות הקריוקי הביתיות הפכו בשנים האחרונות ללהיט של ממש. הנחיות הקורונה וסגירת המועדונים והמסיבות הפכו את המסיבות הפרטיות לפופולריות עוד יותר – ונתנו "פוש" נוסף לקריוקי הביתי. לפני שמתחילים במסיבה, כדאי לבדוק קודם עד מתי מותר להשמיע מוזיקה בבית, ועד איזה שעה מותר להרעיש. השאלות הללו חשובות כדי להימנע מעוגמת נפש, מפיזור המסיבה בשיאה ומקשיים מול השכנים.

 קריוקי – עד איזה שעה מותר?

 כשמדברים על מסיבות קריוקי, חשוב לדבר קודם כל על חוק הרעש. בשנת 2013 חוקק בישראל חוק הרעש, הקובע בדיוק איפה ומתי ניתן להקים רעש – ומתי לא. חלקים מסוימים בחוק, כפי שיוסבר בהמשך, הם עמומים למדי ונתונים לפרשנות ולשיקול הדעת של המשטרה. מאידך, מרבית החוק הוא ברור ביותר ואיננו נתון לפרשנות.

חוק הרעש עוסק בהקמת רעש בסביבת מגורים, ובהגבלתו. בסביבת מגורים – כלומר, בתוך עיר או ישוב – הקמת הרעש אסורה בשעות המנוחה. כלומר, בין 14:00-16:00, על פי שעות המנוחה המסורתיות של מנוחת הצהריים, וכן בשעות הלילה, בין השעות 23:00-07:00. החוק אוסר בבירור על הקמת הרעש בתוך מבנה מגורים, תחת כיפת השמיים או בחלל מקורה שאיננו סגור מכל צדדיו. כלומר, הקמת הרעש בשעות הללו אסורה כמעט בכל מקום ברחבי הישוב.

לכללים אלה יש מעט חריגים, המוגדרים היטב וידועים מראש: בערבי יום מנוחה ובמוצאי יום מנוחה, ניתן להרעיש עד השעה 24:00 בלילה, כלומר שעה נוספת. ימי המנוחה הם שונים בין הדתות השונות, ונקבעים על פי החגים וימי המנוחה של אותה הדת. מלבד זאת, ישנם ימים ספציפיים בהם מותר להקים רעש לכל אורך הלילה, ללא הגבלה: ערב יום העצמאות, יום ירושלים, ערב לג" בעומר, ערב פורים, ערב המימונה, וראש השנה האזרחית (ערב הסילבסטר).

 מה נחשב להקמת רעש?

 כאמור, הקמת הרעש אסורה בשעות מסוימות. אבל מה זה בדיוק אומר "להקים רעש"? האם צפייה בסרט בבית נחשבת להקמת רעש? צפייה במשחק כדורגל, תוך קריאות עידוד נלהבות? שמיעת מוזיקה בחדרו של המתבגר או המתבגרת?

רעש אסור, על פי החוק, הוא רעש שניתן לשמוע אותו מחוץ לדירת המגורים. כלומר, אם המוזיקה המושמעת בלילה איננה נשמעת בחדר המדרגות או בדירת השכנים – אין כל מניעה מהאזנה לה. הדבר נכון גם במקרה של צפייה במשחק כדורגל, עם חברים או לבד, בצפייה בסרט, אירוח חברים לארוחת ערב או כל פעילות אחרת המערבת בתוכה רעש. מאחר והחוק כולל בתוכו את כל שטחי העיר, גם צעקות (של התלהבות או של ריב) נחשבות להקמת רעש – בין אם הן מתקיימות בתוך הבית ובין אם הן מתקיימות מחוץ לו, בשטח פתוח כמו פארק. כלומר, מוזיקה חזקה בבית בשעות המנוחה היא עבירה על חוק הרעש.

 איזה מגבלות נוספות קיימות על הקמת רעש?

 שעות המנוחה המוגדרות הן השעות בהן הקמת הרעש נאסרת כליל. עם זאת, גם בשעות שאינן שעות המנוחה קיימת רגולציה מסוימת על הנושא. גם מחוץ לשעות המנוחה החוק אוסר על הקמת רעש בלתי סביר.

בדיוק כאן הופך החוק עמום למדי. המושגים "רעש סביר" וכן "רעש בלתי סביר" אינם מוגדרים בחוק. למעשה, ההחלטה נתונה לשיקול דעתו של השוטר בשטח. כאשר שוטר מגיע לטיפול בתלונה על רעש, עליו להחליט בעצמו האם מדובר ברעש שהינו סביר או לא סביר.

כלומר, רעש חזק מהשכנים עשוי להביא לזימון משטרה גם מחוץ לשעות המנוחה. כשמתקיימת מסיבת קריוקי בבית, רעש חזק ואורחים ריבם, שוטר עשוי להופיע בפתח הבית גם בשעות הערב המוקדמות. עם זאת, יש לזכור כי שוטרי משטרת ישראל נוטים להפעיל שיקול דעת זהיר, ולשקול את טובתם של כלל האזרחים המעורבים בסיטואציה. רעש מחריש אוזניים אשר פוגע באיכות החיים של הסובבים יושתק, כמובן, אולם רעשים סבירים – גם אם הם מטרידים את השוטרים – אינם מהווים עבירה על החוק. כלומר, ניתן לקיים מסיבת קריוקי בבית ולהשמיע רעש הראוי למסיבה ולחגיגה, כל עוד המסיבה נערכת בשעות המורשות בחוק וכעוצמת רעש סבירה שאיננה מוגזמת. אם השכנים שלכם אינם יכולים לשמוע את עצמם אפילו שהם אינם נמצאים במסיבה – כדאי להחליש את הווליום.

 מה קורה אם מוקם רעש חזק מדי שלא כחוק?

 אם אזרחים נתקלים ברעש שחורג מחוק הרעש, הם מורשים לפעול בכמה מישורים שונים: הפעולה הפשוטה והנוחה ביותר היא פשוט לגשת אל מקים הרעש, ולבקש ממנו שיפסיק. אפשרות זו היא הפשוטה ביותר, מאחר שהיא מידית ואיננה מערבת גורמים חיצוניים. במקרים רבים, למקים הרעש אין כוונה להפריע לסובביו והוא יחליש את עוצמת הרעש.

נוסף על כך, כל אזרח רשאי לפנות למשטרה ולהתלונן על הקמת הרעש. למשטרה ישנן כמה אפשרויות שונות לפעולה במקרים מסוג זה, ועליהן נדבר בהרחבה בהמשך.

מלבד הקריאה למשטרה, כל אזרח רשאי להגיש תביעה כנגד מקימי הרעש. ניתן להגיש תביעה אזרחית או פלילית, ולתבוע את מקימי הרעש לדין.

 מה המשטרה יכולה לעשות?

 על פי החוק שחוקק בשנת 2013, לשוטר מותר להיכנס אל תוך החלל בו מוקם הרעש – ללא צו – ולפעול להפסקת הרעש. הוא רשאי לרשום דו"ח לחובת מקימי הרעש, וכן להחרים את מקור הרעש (רמקולים, חצוצרה, מגפון, מיקרופונים, מגבר, זמבורה או כל אמצעי אחר), ללא אזהרה וללא צו.